משיכות, חברת ארנק ופילוג רווחים

שיטת המיסוי הדו שלבי [מס חברות המוטל על החברה ומס על היתרה המחולקת כדיבידנד המוטל על בעל המניות] ועקרון השקילות המיסויית בין מיסוי הכנסות של יחידים הן חלק ממשטר המס בישראל.

אולם שיעור המס הנמוך בחברה [23% בשנת 2019] לעומת שיעור המס הכולל בעת חלוקת הרווח כדיבידנד, ממריץ לעתים את בעלי המניות לדחייה משמעותית של חלוקת הדיבידנד ואיתו דחיית המס המוטל עליו, וגם הפחתת תשלומי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות. זאת, כאשר הטעם לשיעור המס הנמוך בחברה היה מאז ומתמיד לאפשר לחברה להתפתח ולקדם את עסקיה (ולא להימנע מחלוקת דיבידנד, ללא קשר לפיתוח ולקידום העסק). הדבר גם הביא יחידים להקים חברות כדי ליצור מנגנון של דחיית מס כאמור. לא זו אף זו. בעלי המניות אף משכו כספים כהלוואות כדי לדחות את המס המוטל על קבלת דיבידנד, או משכורת או הכנסה אחרת.

כדי לשים לדבר קץ, פורסם ביום 29.12.16 תיקון 235 לפקודה, שכלל בתוכו בין השאר שלושה שינויים חשובים בתפיסת המס לגבי מיסוי תאגידים. תחילתם של כל שלושת השינויים הם ביום 1.1.17, המנויים בפרקים שלהלן:

הפרק הראשון [סעיף 3(ט1) לפקודה] עוסק בחיוב במס של משיכת כספים על ידי בעל המניות המהותי מהחברה שבבעלותו וכן העמדת נכסים שהוגדרו בסעיף 3(ט1) לפקודה.

הפרק השני [סעיף 62א לפקודה] דן בחברות שהוקמו על ידי נושאי משרה (דירקטורים, מנכ"לים וכיו"ב) וכן בשכירים המעניקים שירותים דרך חברות בבעלותם, להלן "חברות נושאי משרה" ו"חברות שכירים", בהתאמה.

הפרק השלישי [סעיף 77 לפקודה] נוגע לסמכות מנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים שנצברו בחברה.

הפרק הרביעי עוסק בשילוב מצבים שונים בהם מתבצעות משיכות בחברת ארנק, ו/או בחברה שבה החליט המנהל על פילוג רווחים, ו/או פילוג רווחים בחברת ארנק ו/או משיכות בחברת ארנק שבה החליט המנהל על פילוג רווחים ועוד.

הספר מכיל 254 עמודים וכולל, בין השאר, המחשות באמצעות דוגמאות, תרשימים וטפסים, וסקירה של חוזרים מקצועיים והחלטות מיסוי של רשות המסים.

תוכן עניינים: